שלום לכולם וברוכים החוזרים ליומן!
לאחרונה הואשמתי מעל גלי האתר בשלל האשמות, טענות ומאנות.
חלקן כללו האשמות בגזענות, קנאות, הייטריות והתנשאות; אחרים פנו לשתות את דמי בקשית כמו יתוש אנופלס על גבי אשך תפוח וחשוף של מילואימניק שעושה קו של 21 יום שמירות בקציעות, ותופס תנומה קצרה עם בוקסר; והיו גם שפנו לגישה האתנית-סוציולוגית והאשימוני בערסיות, עישון נרגילות, וביצוע ברביקיו צמחוני על גבי איי-תנועה בחגים ומועדים.
כמו כן הואשמתי בדירדור המצב החברתי בהופס והורדת השיח לרמת דשא סינטטי, ובהומור דלוח הסופג את השראתו מהשפד"ן וממזבלת חירייה.
על כך אני אומר – תפדלו!
ואין לנו על מי להסתמך אלא על דמותנו בגרווטאר.
אז אלך בדרכו של גיבורי ואאמץ את גישתו:
גם אם לפעמים אסבול מאי-צדק וממהלכים מלוכלכים, כמו למשל זה שרג'י מילר מספר עליו כאן:
כמו כן יש לציין שאינני לבד בסירה, ומגיבים נוספים זוכים לאותו יחס בוטה, מעליב ומנאץ, רק בשל דעותיהם השונות, סגנונם, השתייכותם האהדתית, ואומץ ליבם ללבוש את ליבם על תחתוניהם.
ממש כמו דני איינג' בעברו:
אך לא זו מטרת היומן.
אני כותב לכם רשומה זו כדי להראות שגם בי יש צד רך, אוהב, ופגיע.
הנני אשך בשר ודם, אב נאמן לכלבוניי, בעל אוהב לגננת, וגם אם אינני זוכר את תאריכי ימי ההולדת של הורי – הרי אני גם בן מעריך ומכבד, מגיע לבקר פעם בכמה חודשים (בעיקר כשהמכונה מתקלקלת), ואף עונה לעיתים לשיחה מאמא (ומעביר את הטלפון לגננת).
אני עוזר לזקנה לחצות את הכביש; (במיוחד אם יש כוסית באיזור שיכולה לראות זאת)
אני לעולם לא מחרף ומגדף את הגננת כשהיא טוענת בפניי שהיא רוצה ילדים, בית ושואלת מה עם הקריירה שלי (רק מתעלם בנימוס ולא עונה);
אני חובש את המצנפת מסיבות בריאותיות בלבד (שמירה על עור הפנים כנגד השמש);
ולגבי פולחן הוודו והבובות מדובר בחופש הדת, והציפור הנדירה וודאי תסכים איתי כאן ותצא להגנתי.
תאמינו או לא, אני אפילו בוכה בסרטים.
"גברים בחלל" – האשך התייפח והזיל דמעה בזמן שצפה בקטע הנ"ל, דיזי הייתה ממש כוסית וגם ראו לה את הציצי. אובדן נוראי.
ואם תלעגו לי על כך, אצטט גדולים ממני – את ליבובסקי הגדול אפילו:
אגדיל לעשות ואחשוף בפניכם את צפונות ליבי, למען שכנוע הסרבנים האחרונים.
להלן שירים שכתבתי לארון, שלא נחשפו מעולם לאיש, המראים את צדדי הפגיעים והרכים:
פצעים
פצעים מוגלתיים
מזדהמים בקלות יתרה
חתכים
הם נרפאים לאט
וטחורים
הם לא נרפאים כלל.
נשקי אותה חזק,
כל עוד אני חולה.
(נכתב עבור אהובה ישנה – א.ט.מ)
כמו תיון
את כמו תיון;
קטנה ורכה,
ומטפטפת.
חדשה, מתוך שקית
הוספת מים לתה שלי
והיינו כמו כוס תה ותיון,
ואז נגמרת.
ועזבת, בוכה
היכן את מטפטפת עכשיו?
והתה כבר נגמר,
וריקה הכוֹס.
והכוּס?
(נכתב כשאותה אהובה ישנה זנחה אותי לאנחות ללא סיבה – א.ט.מ)
גם לגיבור שלי והדמות לחיקוי, ביל ליימביר, היו צדדים כאלה, תאמינו או לא:
וגם אימו באה להגנתו ומעידה עליו, ממש כמו אימי שתמיד טענה שאני הבן הכי מוצלח (אני בן יחיד), ושגם אם לא אגיע לכלום תמיד אשאר בנה (היא צדקה בשני המקרים):
https://www.youtube.com/watch?v=onAh7kAD2r8&feature=youtu.be&t=52s
לסיכום, מקווה שהוכחתי את הנקודה, ומאמין שכעת אהיה אהוב ואהוד יותר באתר.
בוודאי שגם השונאים הגדולים ביותר לא יוכלו לעמוד בפני מקבץ ראיות משכנע כל-כך.
וגם אם לא – מצידי שידחפו לקרדה.
אני אמשיך להתגלגל.
תגובה שהיא בדיקה בלבד
1+
😀😀😀
גדול אתה
כמו עם מייקל
כמו עם קובי
וכמו מה שיקרה בקרוב עם לברון
גם אתה
רק אחרי שתפרוש יעריכו את הגדולה שלך
יבינו שהשנאה באה ממקום של קנאה, מאי היכולת (האנושית) לקבל את הגדולה שלך.
אז תמשיך בשלך
והיה סמוך ובטוח
שרבים משונאיך וממקטרגייך יהיו גאים לספר לנכדיהם שהם קראו את הגיגייך באופן ישיר באינטרנט הישן שהיה פעם….
חח גדול.
אשך מעולה
אני לא בטוח. יש לי תחושה שימשיכו לשנוא אותי כמו שאני אמשיך לשנוא את לברון.
אבל תודה 🙂
מבריק!!!!
תודה
אל יירך לבבך, אל ייתקרש החלבון באשכך. כשלברון ג'יימס-ווסט יישכח אותך עוד ילמדו בדימונה, שפרעם, בית"ר עילית וכפר יונה.
בהזדמנות צריך לפתוח איתך משהו ותענה בכנות: גננת גננת אבל איפה הסייעת בכל הסיפור הזה?
מה שקורה בגן אחרי שעות הפעילות נשאר בגן
חחח
מצויין אשך. אני רק כופר בסרטים המראים את הצד הרך של ביל למביר. זה לדעתי מעשה ידיהם של האקרים רוסים, שנועדו להראות שלא נותרו גברים קשוחים באומה האמריקנית. פייק ניוז!
תמיד יישאר צ'אק נוריס
גדול אתה אשך
פתחת למומי את הבוקר כמו שצריך
🙂
אני לא יודע את מי אני יותר לא סובל – למביר המלוכלך
https://youtu.be/ThHiVDaVmbQ?t=28s
או להפלופ הרכרוכי
https://youtu.be/m9M30ch_OvQ
אבל האשך לגמרי אליל 🙂
חחח איזה פלופים, מדהים שהשופטים מולו והם שורקים בלי בושה. הייתי מסמיק במקומם.אנדר/אובר טים דונהי
יש שם אבל 2 מהלכים שהם לא פלופ ככ
לדעתי הוא התעלה על עצמו בפלייאוף הזה ושבר שיאי פלופיזציה
יפה.
שכחת את סרטון של לייביר מכין אשכים טמירים על האש:
https://www.youtube.com/watch?v=xjqtTufl6nk
אופס…
הסרטון הלא נכון.
https://www.youtube.com/watch?v=PlMX9Tf6ZJE
(אזהרת צפייה: הצפייה בסרטון לא מומלצת ל- צמחונים/טבעוניים/בעלי קיבה רגישה/אימפוטנטים/בעלי אשך טמיר)
(חדי העין יכולים להבחין ששמו של השף הוא…
…ליובומיר)
חחחחחח
אני בכלל טבעוני 🙂
חחח גדול
מאחר שאני עונה לכל הנ"ל אני אוותר, תודה
שנאתו לג'ורדן גדולה מכל היגיון
בזבוז מקום על המסך…
חסר פואנטה, הגיון וסדר.
בנאדם אתה חמוץ
שים לב שלרוב כל אלו שלא מסוגלים לשמוע דיעה אחרת הם אוונגליסטים של חופש הביטוי… הרבה בלונים נפוחים פה באתר ללא ספק.
חירבנתי מצחוק ! מה לגבי זה שי "א.ט.מ " מאיו ??
שי מאיו / הרקטום שלי
הרקטום שלי ורוד.
אני יודע שזה מוזר, שלא רבים יאמינו לזה
אך זאת האמת ורק האמת.
שערות התחת שלי בצבע האורנג'דה.
לפעמים הן בלתי-נראות על רקע הרקטום הוורוד שלי.
אני יודע שזה נשמע לכם (אולי) מופרך,
אבל אני נשבע שככה זה במציאות.
הרקטום שלי מעוצב בצורת שושנה,
מרוטת עלי כותרת.
השערות הג'ינג'יות של התחת משלימות תפאורה יפה.
החריץ שלי, באופן כללי, הוא חום-בהיר.
עם הרבה משחקי אור וצל.
גווני החום השונים משמשים בו בערבוביה.
אם תביט בו זמן רב, יתכן ותראה צורת שפן, או קוף, או ארנב.
או שועל.
באמת.
אני נשבע.
שמישהו יסביר לי מה לא בסדר בי שרק מדברים כאלה אני צוחק בקול
או זה:
התחת שלי ואני
אני מרבה להתרכז בתחת שלי לאחרונה
אני חושב שהוא גדל
אולי הוא סתם מתרחב
אני חושב שזה בגלל צפייה מרובה בטלוויזיה.
לפעמים הוא מגרד.
אני נכנע לרגעים קטנים של חסד
של אקסטזה
ומסיים עם כתם חום קטן בתחתונים.
אני קשוב אליו תמיד.
קופץ לדום מיד כשהוא קורא לי,
כשהוא אומר לי שהוא נמצא במצוקה.
אנו חולקים ביחד רגעים קשים.
לאחרונה, יש לי תחושת בטן קשה בקשר לתחת שלי.
משהו קורה לו, משהו רע.
מה לך, אני ממלמל בקול חנוק, מה לך?
אך הוא אינו עונה.
התחת שלי ואני הולכים תמיד ביחד.
גם לאחרונה, כשיש לו בעיות.
גם כשהוא בתקופה קשה.
גם כשאני.
וזה :
חרא
יש לי טעם של חרא בפה
ואני לא יודע ממה
טעם של חרא יבש.
טעם של חרא דבק בחיכי
נדבק לשפתי
והריח עולה באפי, תמיד.
יש לי טעם של חרא בגרון,
זוחל לקיבה
עולה לי טעם של חרא עם כל נשימה.
זה לא עוזב אותי.
זה כך כבר שנים.
זה חרא שגדל מבפנים.
ואני מתרגל
וזו היתה פינתנו "הגבול בין נשגב ומגוחך דק מאוד"
יש פה ערלים פה באתר, שמוציאים את מררתם על גדולי האומה, שזה אתה כמובן. לא ניתן להם.
בשנה הבאה נכניס את הטקסטים שלך לשיעורי ספרות. אין סיבה שבנט לא יסכים. הוא הרי חור תחת, וככזה הוא בטח מרגיש קרוב לאשך…
🙂
רק אל תשתנה לנו כבוד הרב. ואל תשים לב לזוטות😃.
תענוג לקרוא את תגובותיך בעיקר לקפוצי האחוריים.
האמת שלפעמים הכתיבה שלך מזקירה (ק) את מידן מומי mbk
האמת שאני עוד דמות בדיונית של מומי, כמו מידן…
האשך מזכיר את דודו טופס בדעיכה כבר לא מצחיק
+
אפילו שמעון הטפדי כבר עובר אותו בריטינג
הכל בסדר; אבל למה אתה מוחק הודעות ? נהיית מידן?
מסטרפיס של פוסט! ואיזה כיף לראות את לאמבייר הגדול.
תודה
מיי מן אשך, האחד והיחיד.
אני נכנס וקורא הכל , וואלה אין לי חשק כרגע להגיב לאף אחד,
אתה ממי יקר ,תמשיך בשלך,ושירדו על ארבע ,מי שלא אוהב את השריטות שלך.
גווווווווו סלטיקס
אני אצל אימא ברחובות ,ישראל עם הבן,
לאן נעלמת חבר? מקווה שהכל טוב
יש רק אשך אחד!
🙂
אשכוססססס אתה גדול תמשיך בשלך, עם הביצועים המחתרתיים שלך קרב היום ופופוביץ מחתים אותך להיות קמע מזל או מחליף לפארקר….
תודה. מוכן להיות גם זה שמנגב את הזיעה
ענק היומן והתגובות. ברור שיש לך לב רך וחנון. מקווה בשבילך שהללל לא תתפרק היום בלילה. יאללה שיגלו כבר מה הוא לוקח. גם אני רוצה.
תודה! לעולם לא נתפרק. כבר עברנו הכל ושרדנו. אנחנו יותר עמידים מהמקקים
לא מתפרקים,נחים ונלחמים
אשך, טור מבדר ביותר, תמשיך לכתוב. הרבה נהנים לקרוא אותך. בהחלט צריך לקחת את החיים יותר בקלילות
תודה
גדול אשך! בתקווה לעוד פוסטים פרי עטך.
אני אוסיף פה שיר מטעמי, נראה לי מתאים לאווירה-
דיונים
———————-
התדיינו כל הלילה
לפנים ולאחור
התדיינו כל הלילה
עד שכבר עלה האור
את אמרת
שכשזה ככה
זה עושה לך טוב בלב
אני הסדרתי נשימה
ורק עדיין קצת כואב.
🙂
ועוד אחד (אני בשוונג)-
השד
—————
יקח אותך השד
הם אמרו
ורוחי נשברה
אז הוא הגיע
ולקח אותי
אליו למערה
ואחרי מספר שיחות
בהן פתחתי את הלב
גיליתי שהשד
הוא לא כל כך נורא
חחח ענק!
שד אחד? מה קרה לשני?
אשך יקר, בל תנדןר שערה מאשכך המהולל
זה בסדר, הוא מגולח
אשך התותח! אהבתי אותך לפני הפוסט ועוד יותר אחריו!
אימוג'י לב
הרגת אותי אשך
שמח לשמח 🙂
גם אם לפעמים אני לא מסכים איתך אתה אחד המגיבים האהובים עליי תמשיך עם התגובות מלאות ההומור ואל תקשיב לכל אחד שלוקח את החיים ברצינות מדיי
תודה!
אתה תמיד מאוזן
גדול
תודה
כנראה גם שהאשך תימני.
– מנחם בקשה לי אליך. אם אפשר לכתוב טורים שאין להם שום שום שייכות עקבית וקבועה לכדורסל אשמח לכתוב לך יומן ותראה כמה זה קל. מה שבטוח הוא לא יהיה קלישאתי או צפוי מראש וחוזר על עצמו בהתאם לתגובות.
פוסט מקסים ומרגש
אני מסכים עם ג'ורדן.
יותר מדי אשכים בטור אחד.
זה הולך להיות קצר ותמציתי:
ע נ ק .
נ ק ו ד ה.